altalefs - בלוג וורדפרס חדש

מעמדו של הילד הנולד באמצעות פרוצדורות רפואיות חדשניות – חלק ב'

מאת: אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר – מומחה בדיני המעמד האישי.

בשנים האחרונות, עם התפתחות מדע הרפואה, התאפשר ביצוען של פרוצדורות רפואיות חדשניות, אשר יש בהן לסייע, במקרים בהם מסיבות שונות (רפואיות או אחרות), לא מתאפשר, למי שמעוניין בכך, ובמיוחד לזוגות חשוכי ילדים, להביא לעולם, ילדים משלהם, גם אם לא בדרך הרגילה והטבעית של הריון ולידה.

באופן כללי, ישנן שלוש פרוצדורות רפואיות חדשניות שונות. הזרעה מלאכותית, הפרייה חוץ גופית ופונדקאות.

את כל אחת מן הפרוצדורות הללו יש להתאים למקרה הספציפי או לבעיה הרפואית ממנה סובלים בני הזוג. באופן עקרוני, השאיפה היא לבצע את התהליך המצריך מינימום של התערבות חיצונית.השימוש בכל אחת מן הפרוצדורות הללו מעורר שאלות והשלכות רבות ושונות, ביחס לכל אחד מהמעורבים בהן ואף ביחס לביציות המופרות ולעוברים כיון שבמקרים כאלה, במיוחד בפרוצדורות של הפרייה חוץ גופית ופונדקאות, ההיתכנות להריון מרובה עוברים גבוהה יותר מאשר בהריון טבעי.

שאלת המעמד של ילד הנולד מפרוצדורות כאלה, קשורה גם לדין האישי, הנובע מהוראות הדת אליה משתייכים ההורים והילד, וגם לדין הכללי של המדינה, והקשור בעיקר לקביעה המשפטית מי הם הוריו של אותו ילד. בעיית המעמד של הילד מתעוררת, בכל מקום שקיימת התערבות של "גורם זר" בתהליך. באופן עקרוני, ובמקרים קיצוניים של שימוש בפרוצדורות הרפואיות הללו, יכול להיווצר מצב בו לילד אחד, יש, לפחות מבחינת הפוטנציאל, 5 הורים. לדוגמא, במקרה בו אשה תורמת ביצית, גבר תורם זרע, הביצית המופרית מושתלת ברחמה של אשה נוספת שנושאת את ההריון ויולדת את התינוק, ולאחר שהוא נולד, הוא נמסר לזוג הורים אחרים שיגדלו אותו. במקרים כאלה יש לקבוע מן הבחינה המשפטית מי נחשבים הוריו של הילד והאפוטרופוסים שלו, עד שיגדל. יש לכך חשיבת מכריעה לגבי התא המשפחתי של הילד ומי הם הוריו.

גורם נוסף שיכול להשפיע על מצב הדברים הוא שאלת הזהות הדתית של כל אחד מהמעורבים בפרוצדורה. ברור שבמצב כזה, כמו גם במצבים פשוטים יותר, מתעוררת השאלה של מעמד הילד: מי הם הוריו וכיצד תוגדר הדת שלו.

בישראל, קיימת חשיבות מיוחדת לשאלת המעמד וההגדרה הדתית של כל אחד, דבר הנובע מכך שכל עניני המעמד האישי – נישואין וגירושין – מוסדרים על פי ההלכה הדתית הרלוונטית, וזאת במסגרת חוקים שונים. שאלות אלה של הגדרת מעמדו של ילד הנולד במסגרת פרוצדורות אלה הינה משמעותית ביותר, ויכולה בעתיד להשפיע על מעמדו של הילד ועל האפשרויות שלו להינשא כשיתבגר, על פי הדת אליה הוא משתייך וביחס ליהודים, כדת משה וישראל, אך לא תמיד נותנים עליה את הדעת מראש.

במטרה לצמצם חלק מן המקרים הבעייתיים הללו, נקבעו בחוק מספר מגבלות על ביצוען של פרוצדורות רפואיות אלה. חשוב לציין כי למרות קיומן של אותן מגבלות הקבועות בחוק, המצב בישראל הינו מהמתקדמים בעולם המערבי ביחס למתן האפשרות לבצע את הפרוצדורות הללו, ומתוך מטרה לאפשר למרבית הזוגות, הסובלים מבעיות רפואיות שונות, ובמקרים מסויימים גם לנשים רווקות, להביא לעולם ילדים משל עצמם.

לאחר שהאפשרות של תרומת בייציות הוסדרה בחוק בישראל, הסדר כזה יכול להקל על אותם זוגות הנזקקים לתרומת בייציות במסגרת טיפולי פוריות, ומתוך מטרה למציאת פתרונות הלכתיים ואתיים לבעיות הנוצרות במסגרת הליכים אלה.

במאמר הקודם סקרנו את התהליך של ההזרעה המלאכותית ואת מעמדו של הילד הנולד במסגרת השימוש בטכניקה זו.

במאמר זה נדון בשאלת מעמדו של הילד הנולד במסגרת שימוש בפרוצדורות של הפרייה חוץ גופית ופונדקאות.

הפריה חוץ גופית:

בפרוצדורה של הפרייה חוץ גופית נעשה שימוש כאשר האשה סובלת מבעיית פריון המונעת ממנה את הכניסה להריון בדרך הטבעית, אך היא עדיין יכולה לשאת את ההריון עצמו, וכן במקרים בהם, בנוסף לבעיית הפריון של האשה, גם הגבר סובל מבעיית פריון.

בחלק מהמקרים שבהם נוקטים בפרוצדורה של הפרייה חוץ גופית, נעשה שימוש גם בתרומת בייציות או בתרומת זרע.

בהליך של הפריה חוץ גופית (או בשמה הפופולרי הפריית מבחנה) יש לשאוב ביציות, מהאשה עצמה או מתורמת, לקבל זרע מהבעל או מבנק הזרע ולבצע את התהליך הראשון של הפריית הביצית באמצעות הזרע, בתנאי מעבדה. לאחר ההפריה, מחדירים את הביציות המופרות לרחם, כדי שיקלטו שם להמשך ההריון והלידה.

זהו הליך מורכב שכן הוא מחייב טיפול הורמונלי מקדים לאשה, שאיבה של מספר ביציות, הפריה של הביציות בתנאי מעבדה, והחדרה של מספר בייציות מופרות ישירות לרחם.

החדרת מספר בייציות נובעת מהרצון להגביר את הסיכוי לקליטת הריון בסופו של התהליך.

במידה ונותרו מספר בייציות מופרות שלא הוחדרו לרחם, ניתן להקפיא אותן למקרה בו יהיה צורך לחזור על התהליך פעם נוספת וכדי לחסוך את השלב הראשון של הטיפול ההורמונאלי ושאיבת הבייציות.

בפרוצדורה של הפרייה חוץ גופית, ישנם שלושה מצבים שונים:

מצב ראשון הוא במקרים בהם מדובר בבני זוג נשואים, וההפריה נעשית תוך שימוש בביצית של האשה וזרע של הבעל. במצב כזה, למעשה לא מתעוררת כל בעיה ביחס למעמדו של הילד, שכן אין גורם מתערב נוסף בתהליך והילד הנולד הינו ילדם של בני הזוג לכל דבר וענין.

הבעיה יכולה להתעורר בשני המצבים האחרים, כאשר נעשה שימוש בתרומת זרע או בתרומת ביציות או בשניהם גם יחד.

המצב השני הוא כאשר נעשה שימוש רק בתרומת זרע ואילו הביציות הינן של האם שתישא את ההריון. מצב זה דומה למקרה של הזרעה מלאכותית מזרע של תורם. כפי שציינו במאמר הקודם, וכדי שלא תתעורר שאלה לגבי מעמדו של הילד מבחינת ההלכה היהודית, יש להשתמש בזרע שמגיע מבנק זרע בחו"ל, שלגביו ברור שרוב התורמים אינם יהודים. במקרה כזה, כיון שהאם היולדת היא האם בעלת הבייציות ואם היא יהודיה, הילד הנולד לה יהיה גם הוא יהודי. ביחס לקביעת מעמדו של הילד כיהודי כשר לכל דבר וענין, ישנן הנחיות ספציפיות כיצד לפעול כדי לקבל הכרעה שיפוטית מתאימה.

המצב השלישי, שבו נזקקים בני הזוג לתרומה של ביציות, ללא תרומת זרע או גם בשילוב עם תרומת זרע, ולמעט המקרה המיוחד של פונדקאות, החוק קובע כי הביציות המופרות יושתלו רק ברחמה של האשה שתהיה אם הילוד וזאת מהסיבה שהמקרה של פונדקאות הינו מקרה חריג במיוחד שנדון בנפרד במסגרת חוקים והסדרים מיוחדים.

במקרים אלה שבהם נעשה שימוש בתרומת ביציות, מתעוררת השאלה מי נחשבת האם של הילד הנולד ומי הם קרוביו. האשה תורמת הביציות (ובעלת המטען הגנטי) או את האשה שברחמה הושתלו הביציות ואשר גידלה אותו במהלך ההריון וילדה אותו. שאלה זו סבוכה, גם מבחינה אתית וגם מבחינה הלכתית ויש בה דיעות שונות וחלוקות.

ראשית, בשאלה הזו, יש להפריד בין ההגדרה מי הם הוריו החוקיים של הילד הזה, שהיא פשוטה, שכן האם אשר ילדה אותו (למעט במקרה החריג של פונדקאות) ובעלה, שבד"כ הוא גם אביו הגנטי, הם ההורים והאפוטרופוסים שלו לכל דבר וענין, בדיוק כמו במקרה של הזרעה מלאכותית שבה לתורם הזרע אין כל זיקה משפטית לילד.

את שאלת המעמד האישי של הילד יש לחלק לשני מקרים. כאשר גם תורמת הביציות וגם האם היולדת הן יהודיות, אין ספק בשאלת יהדותו של הילד. נותר לקבוע, מי מבחינת ההלכה נחשבת אמו וממילא מי הם קרובי המשפחה שלו. בגלל החשש והבעיתיות בהכרעה בשאלה הזו, ישנה חשיבות לקיום מאגר מידע בו ירוכזו פרטיהם של שתי הנשים, המעורבות בכל תהליך כזה של הפרייה חוץ גופית, ויתכן שהילד יחשב, מבחינת הדין האישי, כבן של שתי הנשים, וממילא קרובים של שתי הנשים הללו נחשבים קרובי המשפחה שלו.

כאשר אחת משתי הנשים הינה יהודיה והשניה איננה יהודיה, נוצר סיבוך נוסף, וכיון שלא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית מי נחשבת אמו של הילד, יתכן שהילד ידרש לעבור תהליך של גיור. מסיבה זו, ולכל הפחות מבחינת הדת יהודית, כאשר היולדת יהודיה, ישנה עדיפות משמעותית לשימוש בתרומת ביציות מאשה יהודיה.

לגבי הזרע, אם בני הזוג לא נזקקים לתרומת זרע ונשעה שימוש בזרע מבעלה של היולדת, הוא אבי הילד ואין מבחינה זו כל בעיה. אם בני הזוג צריכים לקבל גם תרומת זרע, אזי, מבחינה זו, מדובר במקרה דומה להזרעה מלאכותית מתרומת זרע ויש לפעול בהתאם לאותם עקרונות שפרטנו לעיל, ביחס למצב הראשון של הפרייה חוץ גופית.

פונדקאות:

הליך הפונדקאות יכול להתאים למצבים בהם אחד מבני הזוג, או אף שניהם, סובלים מבעיה רפואית המונעת מהאשה להרות בדרך טבעית. לגבי האשה, הדבר יכול להיות רלוונטי כאשר היא אינה יכולה לשאת הריון בעצמה, למרות היותה בעלת ביציות תקינות, או אף במקרה שבו האשה אינה בעלת ביציות תקינות וגם ואינה יכולה לשאת הריון בעצמה. ביחס לבעל, הליך של פונדקאות יכול להתבצע תוך שימוש בזרע שלו. כאשר גם הבעל סובל מבעיית פריון, ניתן, מבחינה רפואית, לבצע הליך של הפריית הביציות מזרע המתקבל מבנק הזרע, והביציות המופרות מושתלות ברחמה של אשה הנושאת עבור בני הזוג את ההריון עד ללידה.

ההליך של הפונדקאות, מתחיל למעשה בהפריה חוץ גופית, אך במקום להשתיל את הביציות המופרות ברחמה של האם המיועדת, היא מושתלת ברחמה של אם פונדקאית שנושאת עבור האם המיועדת את ההריון ולאחר הלידה נמסר התינוק לאם המיועדת.

בתהליך כזה השאלה המתעוררת ביתר שאת, בנוסף לאלה אשר פורטו ביחס להפריה חוץ גופית, היא שאלת זהותה של אם הילד. שכן, במקרה "הפשוט" של פונדקאות, בעלת הביציות היא תהיה גם זו שתקבל את היילד לגדלו, בסוף התהליך, ואז השאלה תהיה האם בעלת הביציות שגם תגדל את הילד היא אימו, או שהאם נושאת ההריון (הפונדקאית) היא אמו, או שתיהן.

במקרה המסובך יותר, שבו נדרשת גם תרומת בייציות מאשה שלישית, השאלה מתרחבת לגבי שלוש הנשים המעורבות בתהליך.

בפרוצדורה של פונדקאות, וכיון שהתהליך הזה הינו תהליך יחסית חדש ביותר וטרם נצבר מידע על ההשלכות והתוצאות שיש לו על המעורבים בו, נקבעו בחוק מספר מגבלות אשר למעשה מצמצמות את הבעיות העלולות להתעורר מהשימוש בפרוצדורה הזו. ממילא גם הבעיות של מעמד הילד מצטמצמות.

על פי המצב החוקי בישראל, קיימים שלושה תנאים מקדמיים, הכרחיים, כדי שניתן יהיה לאשר הליך שכזה. החוק קובע כי הליך של פונדקאות יכול להתבצע רק ביחס לבני זוג נשואים ותוך שימוש בזרע של הבעל. לגבי הביציות קובע החוק כי המגבלה היחידה היא שהביציות לא יהיו של האם הפונדקאית – האם הנושאת את ההריון. כלומר ביחס לביציות ניתן לעשות שימוש בביציות של בת הזוג עצמה – האם המיועדת, או תוך שימוש בתרומת ביציות, אך כאמור לא ניתן לקבל תרומת ביציות מהאם הפונדקאית עצמה. עוד נקבע כי האם הנושאת את ההריון והאם המיועדת תהינה בנות אותה דת.

הוראות אלה נועדו, בין היתר, למנוע בעיות בהגדרת זהותו האישית של הילד הנולד מהליך של פונדקאות. כאמור תמיד יהיה שימוש רק בזרע של הבעל ולא תהיה כל שאלה דתית לגבי זהות הילד שכן שתי הנשים המעורבות בתהליך צריכות להיות בנות אותה הדת.

המגבלה שיכולה להתעורר תהיה כתוצאה מהשאלה מי תחשב אימו של הילד, שכן כאמור לעיל, בפרוצדורה כזו ישנן שתיים או שלוש נשים, המעורבות בתהליך. האם הנושאת את ההריון, האם המיועדת ובמקרה בו יש צורך להסתייע גם בתרומת בייציות, האשה שתרמה אותן.

ישנן כמה גישות לשאלת זהות האם, והאם ניתן להגדיר רק אחת מהן כאם של הילד או שלכל הפחות גם האשה הנושאת את ההריון וגם האשה בעלת הביציות הן ביחד האמהות שלו. להבדיל מתרומת זרע, שהיא אנונימית, במקרים שיש שימוש בתרומת ביציות, ולאור דרישות חוקיות שונות (הנובעות בעיקר בשל המורכבות הרפואית בשאיבת ביציות להבדיל מתרומת זרע והרצון למנוע מסחר בביציות תוך ביצוע פעולות רפואיות בנשים לשם הכנתן למתן התרומה) יש מידע מלא עם זהות תרומת הביציות וכך ניתן לפקח על כך בצורה יותר מסודרת וחלק מהחששות שיש לגבי תרומת זרע, לא קיימים במקרה כזה.

בהליך של פונדקאות, להבדיל מהזרעה מלאכותית ומהפרייה חוץ גופית, האם היולדת אינה האם המיועדת של הילד. כמו כן, הילד נמסר להורים המיועדים מיד אחרי הלידה. כיון שכך, יש בחוק הסדרים הקובעים את הכרזת ההורים המיועדים כהורים וכאפוטרופוסים עליו תוך ויתור של האם הנושאת על כל זכות ביחס לילד, מיד לאחר הלידה. בדרך כזו נמנע מצב של מחלוקת לגבי האפוטרופוסות והזהות המשפטית של הורי הילד ומעמדו המשפטי.

במקרים בהם מקפידים על הוראות החוק והנשים המעורבות בתהליך כולן יהודיות, לא תתעורר שאלה לגבי הגדרת הילד כיהודי, וככל הנראה שתי הנשים, או כאמור במקרים אחרים שלוש הנשים, המעורבות בתהליך יחשבו, מבחינה הלכתית כאמהות שלו וקרובי המשפחה של שלושתן יחשבו כקרובי משפחה של הילד.

במאמר זה ראינו רק חלק קטן מאותן שאלות המתעוררות כתוצאה מהשימוש בפרוצדורות חדשניות אלה, וכן חלק מן הפתרונות או מההמלצות הרלוונטיות למקרים כאלה.

_______________

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

הכותב הינו עו"ד, מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.

אלטלף – משרד עורכי דין ונוטריון

מגדלי התאומים 2 – ז'בוטינסקי 35 רמת גן, טל: 03-6134466

avi@altalef.co.il

www.altalef.co.il