altalefs - בלוג וורדפרס חדש

פונדקאות בארץ ובחו"ל – היבטים משפטיים

מאת: עו"ד אברהם אלטלף -מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.

עם התפתחות מדע הרפואה, התאפשר ביצוען של פרוצדורות רפואיות חדשניות, אשר יש בהן לסייע לזוגות חשוכי ילדים, להביא לעולם ילדים משלהם, גם אם לא בדרך הטבעית של הריון ולידה. אחת הדרכים הללו, הינה פונדקאות.

הליך הפונדקאות הינו פרוצדורה רפואית, בה נוטלים ביציות ומפרים אותן, בתנאי מעבדה, בזרע. לאחר ההפריה, נוטלים מספר ביציות מופרות, ומשתילים אותן ברחמה של אשה אחרת אשר נושאת עבור בני הזוג את ההריון עד ללידה. את יתר הביציות המופרות, ניתן להקפיא, לשימוש חוזר, במידה וההריון לא נקלט בפעם הראשונה או להריון נוסף.

באופן עקרוני, ומן הבחינה הרפואית, הליך הפונדקאות יכול להתאים למצבים בהם אחד מבני הזוג או אף שניהם סובלים מבעיה רפואית המונעת מהם להכנס להריון בדרך טבעית. לגבי האשה הדבר יכול להיות רלוונטי כאשר אינה יכולה לשאת הריון בעצמה, למרות היותה בעלת ביציות תקינות, או במקרים בהם האשה אינה בעלת ביציות תקינות ואינה יכולה לשאת הריון בעצמה. ביחס לבעל הליך של פונדקאות יכול להתבצע תוך שימוש בזרע שלו או כאשר גם הבעל סובל מבעיית פריון, ניתן, מבחינה רפואית, לבצע הליך של הפריית הביציות מזרע המתקבל מבנק הזרע, והביציות המופרות מושתלות ברחמה של אשה הנושאת עבור בני הזוג את ההריון.

הליכי הפונדקאות הינם הליכים אשר ניתן לבצע אותם גם בארץ וגם במדינות שונות בחו"ל. במאמר זה נפרט את ההבדלים בין ההליכים המבוצעים בארץ לבין אלה שבחו"ל. תיאור המצב המשפטי בחו"ל מתייחס לקזחסטאן וישנם הבדלים הנובעים מהבדלים בחוקים במדינות שונות.

הליך הפונדקאות בארץ:

הפונדקאות בארץ מוסדרת בחוק לאישור הסכמים לנשיאת עוברים והתקנות שבמסגרתו. על פי החוק כדי שניתן יהיה לבצע פונדקאות בארץ, ההליך יכול להתבצע רק ביחס לבני זוג נשואים ותוך שימוש בזרע של הבעל. לגבי הביציות קובע החוק כי המגבלה היחידה היא שהביציות לא יהיו של האם הפונדקאית. מכאן שניתן לעשות שימוש בתרומת ביציות (לא מהפונדקאית) אך לא בתרומת זרע. מזה כמה חודשים שחוק תרומת הביציות נכנס לתוקף, אולם רק בימים אלה נמסר על תרומה ראשונה של ביציות שנערכה בארץ.

פרט למקרים חריגים, האם הפונדקאית צריכה להיות לא נשואה, אולם היא חייבת להיות כזו שעברה כבר תהליך של הריון ולידה, לפחות פעם אחת אך לא יותר מארבע לידות. החוק מגביל על מספר הפעמים שאשה יכולה לשמש כפונדקאית, ובכל מקרה האם הפונדקאית צריכה להיות בת אותה דת של ההורים המיועדים.

לשם קבלת האישור לביצוע הפונדקאות בארץ, יש להגיש בקשה לאישור עקרוני לוועדה. לאחר מכן יש לאתר אם פונדקאית שתעמוד בדרישות שפירטנו ולהסדיר את התנאים הכלכליים של ההתקשרות. רק אז אפשר להגיש לועדה במוסמכת לאשר את ההסכמים הללו, את הבקשה לאישור ההסכם שבין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית. הועדה מקיימת דיון, לרבות ראיונות אישיים ואם ניתן האישור שלה, ניתן לחתום על ההסכמים ולקבל את האישור הסופי של הוועדה.

במהלך ההיריון מתקיים מעקב אחר מצבם הבריאותי של הפונדקאית ושל העובר. לאחר הלידה האם הפונדקאית מופרדת מהתינוק ונערכות בדיקות של מערכת הרווחה כדי לתת את האישורים הרלוונטיים להכיר בהורים המיועדים כהורים של התינוק. ההורים המיועדים מגישים בקשה לבית המשפט למתן צו הורות לילד, לטובתם, וזאת בהסתך גם על הויתור של הפונדקאית על זכויות כל שהן ביחס לילד.

בגלל המגבלות שהחוק מטיל על הליכי פונדקאות בישראל, וכיון שישנם זוגות, או בודדים שאינם עונים על הקריטריונים של החוק בישראל, מתעורר אצלם הצורך לבצע הליכים אלה בחו"ל.

פונדקאות בקזחסטן:

כיון שמדובר בהליכים המבוצעים במדינה זרה, יש לבחון את ההיבטים המשפטיים גם בחו"ל וגם בארץ.

המצב המשפטי ביחס להליכים המבוצעים בקזחסטאן:

הליכי פונדקאות הינם הליכים לגיטימיים, מוכרים ומוסדרים בקזחסטאן. החוק מאפשר לבצע פונדקאות בין תמורת כסף ובין בהתנדבות מלאה מצידה של הפונדקאית.

אחד העקרונות הבסיסים בחוק בקזחסטאן, הוא שההסכם שנחתם בין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית הוא זה שמסדיר את היחסים בין הצדדים לו ומחייב אותם. ככל שההסכם עומד בדרישות החוק, הוא מסדיר את היחסים בין הצדדים וקובע את מעמד הילדים הנולדים כתוצאה מהליכים אלה. חתימת הצדדים על הסכם כזה מאושרת על ידי נוטריון ציבורי ובכך ניתן לו התוקף המשפטי המלא.

בניגוד לישראל, אין גוף מבקר כמו הועדה הקיימת בארץ, ואין צורך לעבור דרך בית המשפט, בסיום ההליך, כדי לאשר את הקשר שבין ההורים המיועדים לילד הנולד.

אין בקזחסטאן מגבלה כל שהיא הקשורה לדת של ההורים המיועדים או של הפונדקאית.

בקזחסטאן אין אפשרות שגבר ישכור שירותי פונדקאות ויהיה צד בלבדי להסכם כזה.

החוק לא מגביל את השימוש בתרומת זרע או ביציות בהליכים כאלה.

מבחינת החוק בקזחסטאן אין דרישה שהפונדקאית תהיה דווקא נשואה ואין מגבלה על מספר הפעמים שהיא משתתפת בהליך כזה.

באופן עקרוני, כאשר הורים מיועדים מציגים בעלות על תאי רבייה, או על עוברים, בין אם מדובר בתאי רבייה שלהם או בכאלה שנרכשו על ידיהם, וההסכם נחתם עם הפונדקאית בהתאם לחוק, הם מוכרים כהורים המיועדים של הילד הנולד בהליך זה.

מבחינת הרשויות בקזחסטאן, כאשר הפונדקאית יולדת את הילד, ומוצג לרשויות הרלוונטיות הסכם הפונדקאות כשהוא מאומת ע"י נוטריון ציבורי, אוטומטית נרשמים ההורים המיועדים, כהורים של הילד בתעודת הלידה ולפונדקאית אין כל זיקה לילד הזה.

באופן עקרוני, החוק בקזחסטאן מכיר באם, בעלת הביציות (מבחינה ביולוגית או שרכשה אותן) כאמו של הילד הנולד, לפי ההסכם. אם היא נשואה ויש לה תעודת נישואין, ירשם גם הבעל, כאביו של הילד (בין אם הזרע שלו ובין אם הזרע מגיע מתרומה). האם הפונדקאית, ואם היא נשואה, גם בעלה, חותמים על מסמך בו הם מוותרים על כל זכות או טענה ביחס לילד, וזאת כדי למנוע מצב בו לאחר הלידה הם יסרבו למסור אותו להורים המיועדים.

כחלק מהוראות החוק על הפונדקאית לספק להורים מידע מלא על מצבה הרפואי בטרם חתימת ההסכם וכן נכללת החובה שלה לעמוד במעקב בריאותי בכל תקופת ההריון, לספק מידע מלא על מצבה הרפואי ולקיים כל בדיקה או הליך שיידרש בהתאם להנחיות הרופאים המטפלים.

המצב המשפטי ביחס להליכים אותם יש לבצע בישראל:

כיון שהילד נולד בחו"ל, אין לו תעודת זהות ישראלית והוא לא מוכר על ידי הרשויות בישראל כאזרח ישראלי. לכן יש לדאוג לכך שהוא יוכר על ידי הרשויות בישראל ובשלב הראשון תוצא לו תעודת מסע, כדי שניתן יהיה להכניס אותו לארץ.

לשם כך יש לבצע בדיקה להתאמת מטען גנטי בין התינוק לבין אזרח ישראלי. בד"כ מדובר באב, שכן במרבית המקרים נעשה שימוש בזרע של הבעל ובאמצעותו מתבצעת ההתאמה הגנטית. במקרים בהם האם המיועדת הינה גם בעלת הביציות, ונעשה שימוש בתרומת זרע, ניתן לבצע את הבדיקה הגנטית לאם ולתינוק.

מטרת הבדיקה להוכיח זיקה גנטית בין אזרח ישראלי לתינוק. קיומה של זיקה גנטית יוצר, על פי החוק את הקשר בין התינוק למדינת ישראל.

על פי החוק בישראל לא ניתן לבצע בדיקה להתאמת מטען גנטי מבלי שניתן לכך היתר ספציפי מבית המשפט לעניני משפחה בארץ.

בסמוך לאחר הלידה, יש להביא את התינוק אל הקונסוליה הישראלית המקומית. הקונסול לוקח דגימה מהתינוק והיא מועברת לביצוע הבדיקה והתאמה, בישראל. עם קבלת האישור על התאמת המטען הגנטי, מונפקת לתינוק תעודת מסע והוא יכול להכנס לארץ.

לאחר הכניסה לארץ מתבצע הליך משפטי פורמלי לקבלת צו הורות לטובת ההורים עבור הילד, בדומה להליך שמתבצע בפונדקאות שנערכה בישראל, ובכך למעשה מושלם החלק המשפטי של התהליך.

בכל אחת מהאפשרויות לביצוע הליכי פונדקאות, בארץ או בחו"ל קיימת התייחסות ברורה ומוגדרת לפונדקאית הנושאת את ההריון עבור בני הזוג. למעט מקרים קיצוניים, הנובעים אך ורק מרצונה של הפונדקאית שלא לקבל תשלום עבור ההליך, הפונדקאית מקבל תשלום כספי, בסכומים לא מבוטלים, אשר אליהם מגיעים הצדדים להסכמה ביניהם. נערך לפונדקאית ביטוח חיים וביטוח רפואי המכסים אותה מפני סכנה או פגיעה שיכולים להתרחש במהלך ההריון והלידה. הפונדקאית מצויה במעקב רפואי מתמיד, ככל אישה בהריון והרופאים המטפלים מוסמכים לקבל כל החלטה רפואית נדרשת בנסיבות הרלוונטיות. אומנם, מטבע הדברים יש נשים הפונות לשמש כפונדקאיות בשל צרכים כספיים, אולם הליווי הרפואי הצמוד הניתן להן, התשלום המוסכם עבור ההליך, והביטוחים הנערכים, אמורים למנוע מצב של ניצול בלתי הוגן של הפונדקאית.