גישור

מאת:  עו"ד אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר, מומחה בתחום הדין האישי

הרבה מאוד זוגות מתגרשים, לאחר שיש להם כבר ילד אחד לפחות. לכן, הסדרת מעמדם, זכויותיהם וטובתם של הילדים, הינה אחד הנושאים החשובים והמורכבים ביותר שיש לתת עליהם את הדעת במסגרת הליך הגירושין וההסכם, או פסק הדין שניתן במקרים כאלה.

בתוך מסגרת זו, אחד הנושאים החשובים, קשור בטיפול בבריאותם ושלומם של הילדים. נושא זה קשור לכמה היבטים ובמיוחד לענין האפוטרופוסות על הילדים, המשמורת ותשלומי המזונות.

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, ילד עד גיל 18 אינו כשיר לביצוע פעולות בעצמו. הוריו של כל ילד הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. כלומר, מעצם העובדה שהם ההורים של הילד, הם האפוטרופוסים שלו. אין צורך בהכרזה מיוחדת על כך. זו זכות וחובה טבעית שלהם, ורק החלטה שיפוטית ספציפית יכולה לשלול ממי מהם את ההגדרה הזו. החלטה כזו יכולה לבוא במקרים בהם אחד ההורים הופך להיות משולל יכולת לקבל החלטות ביחס לעצמו ובטח כלפי ילדיו, וכאמור, מדובר במקרים חריגים וקיצוניים.

נושא האפוטרופוסות נוגע לעניננו, שכן כאפוטרופוסים על הילד זכותם וחובתם של ההורים לדאוג לשלומו ולבריאותו ולקבל החלטות, לעיתים קריטיות ודחופות ביחס לילד. לדוגמא, במקרה של פציעה ח"ו וצורך לבצע ניתוח, נדרשת לכך הסכמה בכתב של ההורים.

כאשר הורים מתגרשים, הם מפסיקים לחיות ביחד והקשר ביניהם פחות דינאמי ושוטף. יש לעגן את נושא מתן הטיפול הרפואי לילד, כך שמחד, אף הורה לא יוכל לבצע פעולות רפואיות, ללא הסכמת ההורה השני, ומאידך במקרה הצורך הדחוף והראוי, יש לאפשר להורה, שבאותו זמן שהילד אצלו עולה הצורך לטיפול דחוף, לפעול ללא דיחוי.

הפתרון המקובל בדרך כלל בעניין זה קובע, שאין כל אפשרות לאחד ההורים לבקש לבצע טיפול רפואי בילד, מבלי לקבל את הסכמת ההורה השני, מראש. למעשה, כל עוד שני ההורים אפוטרופוסים על הילד, אין לאף הורה זכות לבקש לתת לילד טיפול רפואי ללא קבלת הסכמת ההורה השני. מאידך, כאשר מדובר במקרים חריגים ודחופים, ניתנת לאחד ההורים שהילד נמצא אצלו באותה עת הזכות והחובה לתת לילד את הטיפול הדחוף אולם תוך חובה מקבילה ונוספת לעדכן, באופן מיידי, את ההורה השני על מצבו של הילד, על הטיפול שניתן לו ומיד כשהדבר מתאפשר, להתייעץ עם ההורה השני ולקבל החלטות משותפות, מכאן והלאה.

לענין זה קשורה גם שאלת המשמורת וחלוקת זמן האחריות ההורית לילדים בין ההורים. במקרים חריגים בהם אין בכלל או כמעט קשר של הילדים עם אחד ההורים, השאלה כמעט ולא עולה על הפרק, אולם במקרים בהם מדובר במשמורת משותפת או בהסדרי ראיה מקובלים הנושא מושפע מהשאלה היכן מצוי הילד באותו זמן בו הוא נזקק לטיפול רפואי? השלמת שעות או זמני הראיה של הילד על ידי ההורה שבאותו זמן לא יכול היה לקחת את הילד לפעילויות מתוכננות וכדומה.

ביחס לכך יש לכלול במסגרת הוראות הסכם הגירושין, הוראות המתייחסות לדוגמא למקרה שבו יעשה נסיון להשלים להורה שזכאי להסדרי ראיה, אשר לא יכול היה לקחת את הילד אליו, או לבקרו,  בשל מחלה שבה חלה הילד, לפחות חלק מהזמן הזה.

כמובן שנושא זה משליך גם על שאלת גובה המזונות המשולמים על ידי האב לאם, על הכללת התשלומים הרפואיים במסגרת המזונות וכו'. 

בענין זה ניתן לאמר כי קיימת חלוקה מקובלת בין הוצאות בריאות שוטפות לבין הוצאות חריגות וחד פעמיות. הוצאות בריאות שוטפות, כמו תשלומי קופ"ח או תשלום בגין תרופות שהילד לוקח בקביעות או טיפולים רפואיים קבועים – נכללים במסגרת הסדרי המזונות השוטפים, כיון שמדובר בתשלומים ידועים ומוגדרים.

מאידך הוצאות חריגות ובלתי מתוכננות, כמו טיפולי שיניים, אורטודנטיה, משקפיים וכדומה, הוצאות שלא ניתן לצפות אותן מראש ולא ברור אם בכלל יהיה בהן צורך ממשי, מחולקות, בד"כ בין שני ההורים בחלקים שווים. כמו כן נקבע מנגנון שבמסגרתו הורה אחד לא יכול לקבל החלטה חד צדדית על הוצאה כזו או אחרת, בלי קבלת הסכמת ההורה השני, ובד"כ לאחר קבלת הצעות מחיר להשוואה. כמובן כל זאת חל כאשר לא מדובר על מקרה דחוף וחריג שאינו סובל דיחוי. גם כאן, במקרים דחופים, מחילים את המנגנון של הודעה מיידית להורה השני על ההוצאה הכספית.

לסיכום, שאלת בריאותם ושלומם של הילדים, הינה שאלה שיש לתת עליה את הדעת במסגרת הסכמי גירושין וזאת מתוך ראיית טובתם של הילדים, שלומם ובריאותם, ולאור העובדה שכל עוד הילדים אינם בגירים, שני ההורים אחראים לשלומם ובריאותם באותה מידה. אחריות שהיא זכות אך גם חובה שיש להקפיד עליה.

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

מאת: עו"ד אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר, מומחה בתחום הדין האישי

בדרך כלל נתפשים הליכי הגירושין כהליכים משפטיים קשים, כואבים ויקרים, אשר עשויים להמשך זמן רב ולהותיר את בני הזוג וילדיהם עם צלקות שלא יהיה קל להרפא מהן.

האמת ניתנת להאמר, שיש מקרים שאכן כך הם פני הדברים. חלק מהליכי הגירושין, אשר מתנהלים במערכת בתי המשפט ובתי הדין, עלולים להגרר למחלוקות קשות, ויכוחים ומתחים שנמשכים על פני חודשים, ולעיתים אף שנים, וגוררים אחריהם עלויות יקרות ונכבדות לבני הזוג. כאשר ההלכים מתנהלים בדרך כזו, המתחים הרבים שעוברים על בני הזוג והקצנת העמדות הנובעים מניהול ההליך המשפטי ומהצורך של כל צד להלחם עם עמדתו ולהגן עליה, יוצרים, משפיעים לא רק על בני הזוג אלא גם על הסובבים אותם ובמיוחד על בני משפחה קרובים ביותר – ילדיהם של בני הזוג. לעיתים הילדים הופכים לכלי משחק בידי ההורים או מי מהם, דבר אשר גם אם ללא מודעות מלאה לכך, פוגע בילדים פגיעות קשות ביותר.

אולם, ישנן דרכים אחרות לניהול משבר כזה בחיי הנישואין. חשוב לציין שאין הליכי גירושין נקיים ממתחים, ממחלוקות ומכאב, אולם ניתן בהחלט למזער אותם, לצמצם אותם ולנהל את ההליכים בצורה עניינית, נכונה ויעילה, מתוך הבנה שגם אם בני הזוג בוחרים להתגרש זה מזו, הרי שכל עוד יש להם ילדים משותפים, עליהם לשמור על קשר מתמיד, טוב ויציב ביניהם, למען שלומם, טובתם ורווחתם של ילדיהם.

ישנן שתי דרכים חלופיות, לניהול ההליכים בבית המשפט אשר יכולות לסייע בידי בני הזוג לפתור את המחלוקות ביניהם בהסכמה וללא מריבות מיותרות.

האחת היא הליכי גישור והשניה הינה הליכי גירושין בשיתוף פעולה. שני ההליכים הלו הם הליכים וולונטריים לחלוטין, כלומר כל אחד מהמשתתפים בו מצא שם מרצונות הטוב והחופשי ומתוך הבנה שזו הדרך הטובה ביותר ליישוב המחלוקות.ההליכים הללו סודיים וחסויים ולא ניתן לעשות בבית המשפט במידה וההליכים לא צלחו, שימוש במידע או בהצעות שעלו במסגרתם, כך שאף אחד לא אמור לחשוש ולאמר דברים מסויימים במסגרת הליכים אלה.

בהליכים האלה נעזרים בני הזוג בבעלי מקצוע, אשרר מחוייבים לשמור על ניטראליות ולפעול לטובת בני הזוג ומתוך ראיה כוללת של הדברים ולא רק כעורכי דין המייצגים רק צד אחד במחלוקת.

בהליכים אלה, מקומם של ילדי בני הזוג נמצא במרכז התהליך והמגשר ובעלי המקצוע, דואגים לזכויותיהם של הילדים ואף מבהירים לבני הזוג, בפגישות משותפות או נפרדות, את ההשלכות של כל אחת מהחלופות העולות לדיון, גם על ילדיהם, שמטבע הדברים אינם מעורבים במשא ומתן של הוריהם.

מדובר בהליכים מהירים וזולים משמעותית מאשר הליכים המתנהלים בבית המשפט ובתי הדין ובכך יש להם יתרון משמעותי מאוד.

כמו כן, היחידים ששולטים בתהליך הם בני הזוג. הצדדים לא נתונים להחלטה שיפוטית. למגשר או עורכי הדין המייצגים בהליכי הגירושין בשיתוף פעולה אין סמכות לכפות הצעה כזו או אחרת על מי המצדדים. בני הזוג, הם אלה שיקבלו את ההחלטות בסופו של דבר והם אלה שיכתיבו את תוצאת ההליך.

כשהליכים אלה מסתיימים בהצלחה, נחתם הסכם משותף המובא לאישור בית המשפט ולאחר מכן מוסדרים הליכי הגירושין עצמם בבית הדיו הרבני.

הכותב הינו עו"ד, מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.

בנוסף עו"ד אלטלף הינו חבר בקבוצת הסכמות-המרכז הארצי ליישוב סכסוכים בהסכמה  

מאת: עו"ד אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר, מומחה בתחום הדין האישי

הסכם גירושין הוא הסכם בעל משמעות רבה ביותר. הסכם גירושין מתייחס לעבר המשותף של בני הזוג (ילדים ורכוש) ומתייחס לעתיד שלהם, שנותר משותף, לכל הפחות עד לבגרותם של הילדים המשותפים שלהם (מזונות, משמורת הסדרי ראיה וכדומה).

הסכם גירושין אמור וצריך לכלול במסגרתו התייחסות למספר נושאים מהותיים ומשמעותיים ביותר:

1. הסדרים לגבי ילדיהם המשותפים של בני הזוג לאחר הגירושין. הסדרים אלה מתייחסים לשאלת המשמורת, האחריות ההורית, הסדרי הראיה והמפגש עם כל אחד מבני הזוג, תשלומי מזונות וכדומה.

במסגרת זו נקבעים הסדרים בשאלה היכן יגורו הילדים מגורי קבע, מתי יהיו במחיצתו של ההורה השני, האם תהיה חלוקה של משמורת משותפת בין ההורים? כיצד יוסדרו השעות והזמנים שהילדים יהיו עם כל אחד מההורים, איך יתנהלו הסדרים אלה בימי החגים או החופשות, התייחסות לשאלות חינוך ובריאות של הילדים וקביעת מיקום המגורים של כל אחד מההורים ביחס לבן הזוג השני תוך בחינת ההשלכות של מיקום המגורים על ההסדרים הנוגעים לילדים.

2. הסדרים ממוניים ורכושיים לגבי רכוש משותף שיש לבי הזוג, הערכת שוויו, חלוקתו וקביעת הסדרים כאלה ואחרים הנוגעים לרכוש.

במסגרת זו נקבעים ההסדרים לגבי תשלומי המזונות עבור הילדים, אילו הוצאות נכללות בתשלומי המזונות הקבועים ואילו הוצאות יחשבו להוצאות חריגות. ההסדרים לגבי הוצאות חריגות עבור הילדים. חלקות הרכוש המשותף של בני הזוג, איזה רכוש ואילו כספים וזכויות יחלוקו ואיך תבוצע החלוקה ביניהם. הסדרים לענין נכסי מקרקעין של בני הזוג וכדומה.

3. הסדרי הגירושין עצמם וסידור הגט. 

כל אחד מהנושאים הללו כולל בתוכו נושאי משנה שונים, אשר חלקם משותפים למרבית הזוגות וחלקם ייחודיים לכל זוג בפני עצמו ומושפעים מגורמים אישיים שונים.

כיון שהסכם גירושין נוגע גם לבני הזוג, אבל בעיקר לילדים, וכיון שההסכם הינו הסכם לטווח ארוך, ולאור העובדה שניתן לו תוקף של פסק דין בין הצדדים, בית המשפט נדרש לבחון את הבנת הצדדים את ההסכם ותוכנו ולאשר כי הם מבינים את ההסכם עליו הם חותמים, כי ההסכם מאוזן וסביר וכי הצדדים חותמים עליו מרצון חופשי.

לעיתים בית המשפט עצמו מתערב בהסכם ובתוכנו ומבקש מהצדדים לערוך שינויים כאלה ואחרים בהסכם או בהסדרים ספציפיים הכלולים בו. לחילופין בית המשפט מסתפק בהסבר של הצדדים מדוע הגיעו להסכמה ספציפית.

באופן עקרוני, אין חובה משפטית לחתום על הסכם גירושין דווקא בפני עורך דין או דווקא בניסוח של עורך דין. עם זאת, קיימת טעות נפוצה בציבור, שכיון שמדובר בהסכם בכתב, כל אחד יכול לנסח אותו לעצמו ואין צורך בעו"ד. כאמור זו טעות, ובמקרה זה אפילו טעות חמורה. מדובר בתחום מקצועי הדורש מומחיות ונסיון מצד עוה"ד המנסח את ההסכם עם בני הזוג. לא ניתן גם להעתיק הסכם שראיתם אצל חברים ולהתאים אותו עבורכם, שכן כאמור לכל זוג יש את הנושאים הרלוונטיים עבורו. בנוסף כל אחד מבני הזוג זכאי וצריך לקבל ייעוץ משפטי שההסדרים אליהם הוא רוצה להגיע עם בן הזוג שלו הם סבירים ונכונים מבחינה משפטית.

לכן, לא נותר אלא להמליץ לכל מי שעומד בפני הליכי גירושין, לפנות לעו"ד מקצועי ובעל נסיון כדי לבחון איתו את הסוגיות הללו ולעמוד על הנושאים אותם יש להסדיר במסגרת הליכי הגירושין עד לניסוח הסופי של ההסכם והגשתו לאישור בית המשפט וקבלת פסק דין הנותן להסכם תוקף משפטי.

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

מאת: עו"ד אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר, מומחה בתחום הדין האישי

אתמול בערב (23/4/13) שודרה בערוץ 2 תוכנית, בשם "היא תצא בלי כלום", אשר תארה את אחד הצדדים האפלים ביותר בהליכי גירושין. התכנית תארה את הליכי הגירושין תחת ניהולם, הנהגתם ושרביטם של עורכי דין אשר מבחינת כמה מהם מדובר בקרב שבו המשימה היא להשיג "נוק אווט" כבר בשניות הראשונות של "הקרב", או, כשמה של התכנית "היא תצא בלי כלום". אחת המסקנות של אחד המשתתפים בתכנית היתה שאם היה יודע מה יתרחש, הוא מלכתחילה היה יוצא מהבית בלי כלום ולא מנהל מאבק ומלחמה מול אשתו ובטח שלא היה שוכר את שירותיהם של עורכי דין.

תיאור כואב נוסף שעלה בתכנית היה של שתי נשים שתיארו כיצד הצליחו לנהל משא ומתן אמיתי שלו ופתוח עם בני הזוג שלהן, עד לשלב שבו שולבו עורכי דין בתהליך והפכו את הקערה על פיה, ואז החלה המלחמה ביניהם.

כעורך דין שאחד מתחומי המומחיות שלו הוא דיני המעמד האישי, גישור וגירושין בשיתוף פעולה, אני חייב לאמר שהזדעזעתי מהתוכנית, מהתכנים שלה ומהמסרים שעלו ממנה. אין לי כוונה להכנס לויכוח עם מי מהמשתתפים בתכנית, אם כי יש לי תשובות טובות, מקצועיות ומדוייקות לכל אחת מהטענות שעלו בתכנית ולכל אחת מהגישות שלכאורה עלו מפיהם של עורכי הדין מתוך מטרה לכאורה "להגן" על לקוחותיהם.

ברצוני להציג גישה אחרת לגמרי לניהול הליכי גירושין אשר בכל אחד ממבחני התוצאה האפשריים, הן זו של התהליך עצמו, הן זו הסופית והן זו של טובת הילדים, היא עולה עשרות מונים על הדרך המלחמתית והאלימה שתוארה בתכנית.

מדובר בהליכי גירושין בשיתוף פעולה. הליכים אלה, כשמם, מתנהלים בשיתוף פעולה מלא בין בני הזוג והמייצגים שלהם, ותוך הסכמה והבנה של מטרות משותפות שעומדות בפני בני הזוג.

הבסיס לתהליך היא הסכמה של שני בני הזוג שאף אחד מהם לא פונה להליכים משפטיים כל עוד ההליך מתנהל. הסכמה כזו יוצרת בסיס של אמון בין בני הזוג שאף אחד לא ינסה לנצל חולשה של השני לנקוט בהליכים משפטיים או להשיג נקודות יתרון מידייות.

כל אחד מבני הזוג מלווה בעורך דין מטעמו אשר מכיר את השיטה והוסמך לפעול על פיה. עורך הדין מייצג את הלקוח שלו, אבל גם הוא מחוייב לתהליך ולהמנעות מהליכים משפטיים.

ההליך סודי וחסוי, כך שאם הוא לא מצליח, אף אחד מהצדדים לא יכול לעשות שימוש במידע שעלה תוך כדי התהליך, בהליכים משפטיים עתידיים.

בנוסף לעורכי הדין, מלווים את בני הזוג שני יועצי גירושין, שהם בעלי הכשרה בתחום הפסיכולוגיה או העבודה הסוציאלית המשפחתית והם מסייעם לבני הזוג להתמודד עם משבר הגירושין, עם הלחצים האמוציונאליים שעולים תוך כדי התהליך ועוזרים במציאת פתרונות לסוגיות שונות כמו משמורת, הסדרי ראיה וכדומה.

בני הזוג, עורכי הדין והיועצים, מקיימים מפגשים בהרכבים שונים מתוך שאיפה לנהל את מרבית המפגשים ביחד עם בני הזוג עצמם תוך דיון בכל אחת מהסוגיות העולות במסגרת הליכי הגירושין.

בסיומו של הליך כזה מושג הסכם גירושין שנחתם על ידי בני הזוג ומאושר על ידי בית המשפט ו/או בית הדין הרבני וההליך מושלם בסידור הגט בין בני הזוג.

מדובר בהליך שעלותו אינה יקרה במיוחד, ובטח שהיא זולה לאין ערוך מהליך המתנהל בבית המשפט.

מטבע הדברים ההליך גם קצר הרבה יותר מהליך משפטי וניתן תוך מספר חודשים ספורים להגיע להסדר כולל ולסיום ההליכים כולם.

אחד הדברים שאני יכול לתאר, מניסיוני בניהולם של לא מעט הליכים כאלה, הוא החוויה של הסיפוק האישי שלי, כאשר אני רואה שני בני זוג שיכלו לנהל מלחמות עקובות מדם ויקרות מאוד, מסיימים את הליכי הגירושין, בהסכמה, בשיתוף פעולה, בהבנה של המטרה המשותפת שלהם לשמור על יחסים טובים עבור ילדיהם המשותפים ובידידות שלא צריכה להפגע מעצם העובדה שהם בחרו להפרד.

קיימת אלטרנטיבה טובה זולה ויעילה, להליכים משפטיים. היא זמינה ויעילה ותוצאותיה עולות לאין שיעור על כל הליך משפטי יקר וכואב.

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

מאת: עו"ד אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר, מומחה בתחום הדין האישי

החלטתם להתגרש? נראה לכם שבן/בת הזוג מעונין להתגרש? זה השלב שבו עליכם לבחור עורך דין שייצג אתכם בהליכי הגירושין.

הליכי הגירושין הם הליכים משפטיים מורכבים ולא פשוטים. בנוסף מדובר בתהליכים נפשיים ואמוציונליים המלווים אתכם בשלב זה בחיים. לכל פעולה שתעשו או שיעשה בן הזוג השני, יכולה להיות משמעות חשובה בהליכי הגירושין ולכן חשוב לא לעשות שום צעד או פעולה כל שהיא ללא קבלת ייעוץ מעו"ד מומחה בתחום.

כדאי מאוד לאסוף מידע כללי ראשוני, ממקורות אמינים ומקצועיים ככל האפשר, כמו אתרי אינטרנט של עו"ד לגירושין, ומהם תוכלו לקבל רקע כללי על התחום הזה ותוכלו לשאול את עוה"ד שתבחרו שאלות ממוקדות. כמו כן, אם תצטיידו בידע מוקדם, המידע המקצועי שתקבלו מעוה"ד לגירושין שתבחרו יהיה ברור לכם יותר.

בתחום הגירושין, כמו בהרבה תחומים משפטיים אחרים, ישנן דרכים שונות לניהול ההליכים עצמם. ניתן לאמר כי קיימות שלוש דרכים לניהול הליכים אלה. הראשונה והמוכרת ביותר היא ניהול ההליכים בבית המשפט או בבית הדין הרבני. הדרך השניה הינה דרך הגישור והדרך השלישית הינה גירושין בשיתוף פעולה.

באופן עקרוני ניתן לאמר כי כל מחלוקת שניתן ליישב בדרכי שלום ובהסכמה, עדיפה על כל דרך משפטית אחרת. יתירה מזו, ניתן לאמר שכל פתרון שניתן להשיג בדרכי שלום עדיף וטוב יותר מכל תוצאה אחרת המתקבלת בבית המשפט לאחר דיון משפטי ארוך ומייגע.

חלק מעוה"ד לגירושין מתמחים בכמה דרכים אלטרנטיביות לניהול הליכים הללו וחלק אחר מעוה"ד לגירושין פועלים ומייצגים רק באחת מהדרכים האלה. לכן חשוב שתכירו את כל האפשרויות העומדות בפניכם, ומומלץ מאוד לבחור בעו"ד לגירושין המתמחה בכמה שיותר דרכים, ויוכל לנתב את ההליכים לדרך הטובה ביותר עבורכם, ולא להיות מובלים על ידי עוה"ד לדרך אחת בלבד, שרק בה הוא מתמחה.

נושא חשוב שיש לקחת אותו בחשבון הוא שאלת גובה שכר הטרחה שתתבקשו לשלם במסגרת הליכי הגירושין. שכר הטרחה נגזר משני גורמים עיקריים. האחד הוא סוג ההליך שתבחרו לנהל בו את הליכי הגירושין והשני הוא תעריף שכר הטרחה של עוה"ד לגירושין שתבחרו.

ניתן לאמר בצורה די ברורה שהליכי גישור והליכי גירושין בשיתוף פעולה זולים יותר, ובמקרים רבים בצורה משמעותית ביותר, מההליכים המתנהלים בבית המשפט ובבית הדין הרבני. יש לכך כמה וכמה סיבות. שתי הסיבות העיקריות הן שבהליכים משפטיים בביהמ"ש ובביה"ד, נדרש להכין הרבה מאוד חומר משפטי, מראש ותוך כדי התהליך. הסיבה השניה היא שההליכים בביהמ"ש ובביה"ד נוטים להמשך זמן רב ולגרור אחריהם הליכים נוספים או תביעות חדשות, ערעורים וכדומה.

הליכי גישור או גירושין בשיתוף פעולה, אינם דורשים הכנה של כתבי טענות ומסמכים כתובים כמו כתב תביעה, כתב הגנה וכדומה, הם פחות פורמליים והם מתנהלים בקצב הרבה יותר מהיר ועניני.

גורם נוסף ובעל משמעות לא פחותה הוא הקשר האישי שנוצר ביניכם לבין עוה"ד לגירושין אותו תבחרו. עוה"ד לגירושין הופך להיות יועץ קרוב ביותר אליכם במשך תקופה לא קצרה ומשמעותית בחייכם. יתירה מזו, הוא מעורב בנושאים האישיים ביותר שלכם, שבדרך כלל אינם חשופים לאחרים. אתם חייבים להרגיש נוח עם עוה"ד לגירושין אותו בחרתם, להכיר במקצועיות שלו, להיות יכולים ומוכנים לסמוך עליו ועל ההמלצות המקצועיות שיתן לכם ולתת בו את מבטחכם. כמובן שאין להתעלם מחובה לקבל מידע והמלצות על המקצועיות של עוה"ד בתחום הגירושין.

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

מאת: עו"ד אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר, מומחה בדיני משפחה ומקרקעין

גישור הינו הליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים. מטרתו לסייע לצדדים ליישב מחלוקות הקיימות ביניהם, מחוץ לכותלי בית המשפט, בזמן קצר יחסית, מבלי להכנס לעלויות גבוהות ויקרות, מבלי להסתכן בקבלת פסק דין שאינו נוח לפחות לאחד הצדדים, ומתוך הבנה שניתן ליישב מחלוקת בדרכי שלום ואף לשפר יחסים בין אישיים שיתכן והתקלקלו בגלל המחלוקת.

כאשר בוחנים את האמור לעיל עולה כי ככל שהצדדים משכילים לפנות מוקדם יותר להליך של גישור, כך הם יהנו יותר מיתרונותיו של ההליך וישיגו יותר מטרות שלשמן נועד הליך הגישור.

כאשר מתגלעת מחלוקת בין צדדים, בין אם מדובר בין בני זוג, בין שכנים או בין שותפים לעסק, מדובר בדרך כלל בצדדים שהיו ביניהם יחסים טובים, יחסי חברות ואמון הדדי. לא תמיד ניתן להמנע ממחלוקות ולעיתים מחלוקות גוררות אחריהן ניתוק של יחסים קודמים בין הצדדים. עם זאת בשלבים הראשונים של המחלוקת, עדיין קיימים, אפילו בצורה חלקית, יחסים קרובים והבנה של חשיבות הקשר התקין שהיה בין הצדדים. במצב כזה קל יותר ליישב מחלוקת, להשכין שלום בין צדדים ולהביא אותם להסכמות שיהיו טובות לשני הצדדים.

בנוסף, בשלבים הראשונים של המחלוקת, אף אחד מהצדדים לא נגרר עדיין להוצאות כספיות גדולות. אם מדובר בנזק שנגרם לאחר הצדדים, ניתן בתחילת הדרך לצמצם אותו או אולי אף לבטל אותו בכלל. בנוסף, אף אחד מהצדדים לא השקיע כספים נוספים בקבלת חוות דעת מקצועיות מסוגים שונים ואף לא פנה לקבלת יעוץ משפטי ובטח שעוד לא הגיש תביעה משפטית נגד הצד השני.

נקיטת הליכים משפטיים אינה תמיד מחוייבת המציאות. אכן יש מקרים שבהם קיימת דחיפות מיידית להגשת תביעה או נקיטה בהליך משפטי, אולם אלה המקרים הקיצוניים. ככל שלא הוצאו הוצאות כספיות ניכרות על ידי הצדדים, קל לכל אחד מהם לעסוק בשורש המחלוקת ולא בדברים הנלווים אליה, וממילא לנסות ולהגיע לפתרון עניני של המחלוקת.

מאידך, ככל שההליך בין הצדדים מסלים ומחמיר, כל אחד מהם נגרר להוצאות כספיות כבדות, שהוא מעוניין גם לכסות אותן במסגרת הסדר פשרה עם הצד השני, כך שהוצאות אלה יכולות לסכל הצלחה להגיע להסכמות וליישב מחלוקות.

עם זאת, חשוב וראוי להדגיש כי רבות מהמחלוקות ניתנות לפתרון בדרכי שלום. בכל אחד משלבי הסכסוך, גם ממש לפני שניתן פסק דין במחלוקת ולעיתים גם אחרי כן, ניתן, במאמץ ראוי וכן, מצד הצדדים ליישב את המחלוקת.

 לסיכום ניתן לאמר כי הזמן הנכון לפניה להליך של גישור הינו מיד בתחילתה של המחלוקת בין הצדדים, אולם גם לא היתה פניה כזאת או גם אם היתה פניה אך היא לא צלחה, ניתן בהחלט ליישב את מחלוקת גם בשלבים מאוחרים יותר.

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

הכותב הינו עו"ד, מומחה בתחום המעמד האישי ומקרקעין ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.

מאת: עו"ד אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר, מומחה בתחום הדין האישי

ביומה האחרון של הכנסת ה-19 נחקק חוק חדש שיש בו כדי לחולל מהפך משמעותי בהליכי הגירושין בישראל ולהביא אותו לעידן חדש בתחום הזה.

כוונתי לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. 

באופן כללי החוק החדש קובע שבטרם יוגשו תביעות כל שהן על ידי מי מבני הזוג על אותו בן זוג לפנות קודם לכן לבית המשפט או לבית הדין ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך. בבקשה הזו  לא כוללים טענות או עובדות כל שהן אלא רק פונים בבקשה ליישוב סכסוך. בקשה כזו ניתן להגיש גם לבית המשפט וגם לבית הדין הרבני. 

בקשה ליישוב סכסוך מועברת ליחידת הסיוע שנמצאת בביהמ"ש או בביה"ד. יחידת הסיוע מורכבת מעובדות ועובדים סוציאליים ותפקידם להפגש עם בני הזוג, ביחד ולחוד ולבחון אים את המחלוקות שביניהם, את הנושאים שיש להסדיר וכן להציג בפניהם את האפשרויות השונות ליישוב המחלוקות שביניהם, לא רק באמצעות הליכים משפטיים אלא גם תוך שימוש בדרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים ומחלוקות.

יחידות הסיוע אמורות לקיים ארבע פגישות עם בני הזוג כשבפגישות האלה אמור להשתתף גם עו"ד בעל נסיון בתחום המשפחה אשר יש לו הכשרה ונסיון גם בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה.

במפגשים אלה יוצגו בפני בני הזוג מגוון השירותים האפשריים ליישוב מחלוקות בהסכמה, הן ביחידת הסיוע, הן במסגרת הקהילה והן במגזר הפרטי.

הכוונה בעיקר להליכי גישור או גירושין בשיתוף פעולה אשר מתקיימים במסגרות שונות. במרכזי גשור בקהילה או במרכזי גישור  פרטיים או על ידי מגשרים פרטיים.

רק אם בסופו של התהליך לא מצליחים הצדדים להגיע להסכמה בדבר דרכי הפתרון החלופיות, והם או לפחות אחד מהם מעוניין למצות את ההליכים בביהמ"ש או בביה"ד, אז ניתן יהיה, במסגרת ההסדרים שהחוק קובע להגיש תביעות ולנהל את ההתדיינות ביניהם בדרכים המשפטיות הרגילות.

ההסדר שחוק יוצר הסדר דומה להליך שקיים כבר בבית המשפט השלום, בתביעות אזרחיות והתהליך המוצע צבר נסיון מוצלח בשנים האחרונות במסגרת הזו.

כמי שעוסק בתחום דיני המשפחה במשך כ-20 שנים, ובתחום יישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות מעל 14 שנים, אני צופה שהחוק הזה יצור מהפכה של ממש בדרכי ההתדיינות בהליכי גירושין, יצמצם מחלוקות מיותרות וייסיע בידי הצדדים להגיע לפתרונות נכונים, קלים ומהירים, ללא צלקות וללא משקעים קשים, המלוים כיום את המחלוקות המתנהלות בבית המשפט ובבתי הדין הרבניים.

הליכים כאלה הינם זולים משמעותית ומהירים מאוד ובסופו של דבר מטרתם להקל על בני הזוג וילדיהם, בהליכי הגירושים שממילא הם קשים וכואבים.

חשוב לציין שהחוק יכנס לתוקפו בעוד כ-9 חודשים ובשלב ראשון הוא יחול שלוש שנים, וזאת לשם בחינתו ובדיקת ההשלכות שלו על פתרון סכסוכי המשפחה.

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

הכותב הינו עו"ד, מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.